Category Archives: סיפורים קצרים

ההתייבשות המוחלטת

זה היה עוד בוקר רגיל. השמש הפציעה בחוזקה דרך החלון וחיממה את הכלים במתקן ייבוש שכבר מזמן היו יבשים והעצלן הסביבתי והעמוס לא הגיע לפנותם. בדיוק שתף הוא ידיים ואז על הדרך כלי והוסיף אותו למגדל למעלה ומכך קיבל עוד תרוץ ש”עכשיו רטוב” ונדחה את הפינוי ליותר מאוחר. הוא זה כמובן אני. המשכתי להתרוצץ ולטפל בכל הדברים. ממהר לסיים איתם כי צריך לצאת לעבודה. להכין אוכל, לסדר את התיק מאתמול שנזרק בכניסה לבית בעת חזרתי מהחופשה בשעת לילה מאוחרת ועוד. Continue reading →

הבית של סבתא

כשהייתי בן 20, ודיברתי עם חבר שלי על הביקורים אצל סבתא, רק אז נפל לי האסימון. בתור ילד קטן הייתי מבקר את סבתא בערך פעם בשבועיים. ותמיד כשהגעתי עליתי במדרגות ואז מצד ימין היה הבית שלה. מסביב היו עוד מלא בתים אחרים והרבה חדרים. והכל היה במבנה ממש גדול. שונה מבניינים רגילים. ותמיד היה כיף אצלה. תמיד היה קצת שונה Continue reading →

דנה

קוראים לי יעל. והיתה לי חברה בשם דנה. נפגשנו שהיינו ילדות קטנות בבית ספר. דנה עברה לגור לידנו בבניין ממש דלת ממול. היינו באותה הכיתה ואמא אמרה שנלך יד ביד לבית הספר. החזקנו ידיים והיה לנו כיף. דילגנו ביחד, צחקנו ביחד והכל עם אחיזת יד עד הכיתה. Continue reading →

דה בסט מחמאה

היה זה אחר הצהריים בשבת מעצבנת כזאתי, שום דבר לא הסתדר, הבנתי ששבוע הבא אצטרך להשלים חורים שלא מצליחים להתכנס עד כה משבוע שעבר. וכל זה כשהשכן עושה על האש בדירת הגן שלו למטה בדיוק בקומה מתחתי עם המון אנשים צוחקים להם בקולי קולות, לא חושבים על כך שהעשן עם הריח של העל האש נכנס אל הבית שלי Continue reading →

הידית

אני בא לרדת במעלית והיא תפוסה. אני אומנם גר דירה אחרונה אבל אין בעיה, מה שנקרא. יורד במדרגות והינה אני מגיע ללובי ואני רואה אישה מבוגרת, שכבר התכווצה, עם פרצוף כאילו גמור מעייפות שעושה טובה לעולם שהוא ממשיך בעולם יוצאת מדלת הבניין. בדיוק שנייה לפני זה שמעתי את הדלת של המעלית נסגרת. בטח היתה היא. אבל העניין הוא שהיא פתחה את הדלת עם כפפות. היו על הידיים שלה כפפות. והיא ביד אחת מכפופפת פתחה את הדלת ועם היד השנייה המכפופפת החזיקה שקית ענקית של זבל מגעיל. חשבתי לעצמי אולי היא בכלל המנקה. אני גם לא Continue reading →

בדוכן

התלבטתי מאוד אם שוב לעצור בדוכן. הייתי מת מרעב וידעתי שאין עוד הרבה מה לאכול בבית, ובכלל לא היה לי הרבה חשק לבשל, אבל ללכת שלוש פעמים בשבוע זה כבר מוגזם. יותר מידי קלוריות. אחרי התלבטות קצרה עם עצמי החלטתי שבכל זאת אלך. זה אכן מוגזם שלוש פעמים בשבוע, אבל זה לא מוגזם אם זה פעם אחר קורה שבוע אחד Continue reading →

יקינטוש

יקינטוש היה מישהו שכל חייו ניסה לעשות משהו שישאיר חותם באנושות. אבל הוא לא הצליח. הוא היה איש בינוני וכך גם הישיגו. היו לו הרבה שאיפות, היו לו הרבה רעיונות ממש טובים אבל Continue reading →

החופפת

החלפתי מקום עבודה לא מזמן ובגלל צרות של מבוגרים, חוסר בזמן ורצון לייעול הזמן בהפיכתו לפרקטי ומוציא סימן אומנות החיים, שאלתי את חברי לעבודה אם הוא מכיר פה משהו טוב באזור. הוא אכן המליץ לי על מספרה מאוד קרובה תוך שהוא עם חזה מתוח וגאה כי אומנם היא קצת יקרה אבל זה חוסך לו המון זמן. מוטרד קלות מספר חדש, הלכתי מהר למספרתו. הסתבר שחוץ מזה שהוא יקר עוד הייתי צריך לקבוע תור “תבוא מחר בחמש…”. וואו, ירדה נקודה בפרקטיות שלו של רובריקת כאן ועכשיו. אבל זה לא נורא, כי מספרה זה משהו לא דחוף ומודולרי. Continue reading →