Category Archives: כתיבה סתם חופשית

כשאתה מנסה להחזיק ברצף, חזק

אתה רוצה לעשות את זה. זה יהיה טוב ואתה תהנה מזה

אולי כבר לא תהנה מזה כל כך היום אבל זה משהו שאתה רוצה לעשות

הבעיה היא שאחרי שעשית זה נגמר, הספירה הזו של כמה זמן משכת לפני שעשית את זה בפעם האחרונה, נגמר Continue reading

הם כבר יודעים

אבא של אביב לא מבין למה “חלב שנשפך”. הוא ראה קולה, ראה קינלי שנשפך, אבל אף פעם לא ראה חלב שנשפך.

הוא גם אמר לי “שתדע לך, תזכור טוב, טוב, טוב, שכל מה שתלוי, נופל. תזכור!”

ופעם הוא אמר לי משהו לא נחמד כשהייתי במצוקה. הוא אמר “אל תהיה קשה עם עצמך, החיים יעשו עבודה מספיק קשה בשבילך”. דווקא כשהייתי במצוקה.

Continue reading

גיל וכסף

כשהייתי קטן הבנתי

שגיל וכסף זה אותו הדבר

אתה חושב שיש לך הרבה ממנו (עוד הרבה זמן לחיות)*

ואז פתאום זה נגמר ממש פתאום ואז אין יותר

זה לא משהו שלא לא נגמר

וזו הבעיה עם דברים שנגמרים בבת אחת

 

אבל יותר מאוחר הבנתי שהגיל מתישהו נגמר בטוח

אבל כסף, לחלק מהאנשים לא

זה רק ששניהם יכולים להגמר בבת אחת ושאנחנו חושבים בהתחלה שיש לנו מספיק

ובכל אופן כשנגמר אם נגמר אנו עצובים

לקח 1

חבר שלי עבד פעם בחברת שליחויות בספרד לאיזה מסעדה מאוד ידועה ודי יוקרתית שם. הוא היה שם סטודנט וזה מה שעשה למיחיתו. הוא סיפר שהיה מקום אחד, איזו דירה, שנהג להזמין כל יום ראשון וחמישי אוכל והרבה. זה תמיד היה מסבך אותו לקחת את הכל על האופנוע הקטן שלו והיה תמיד צריך איזה שני נגלות כדי להעלות את כל האוכל Continue reading

כשהחוק מסתלסל

פעם הלכתי לראיון עבודה. ישבתי וחיכיתי מלא זמן. עברה איזו אחת במסדרון אז שאלתי אותה אם היא יכולה לעזור לי להבין מתי יקראו לי ובקיצור התחילה בנינו שיחה. היא היתה חתיכה חבל על הזמן, מטופחת. היה לה ג’ינס צמוד וירכיים מכובדות, שיער שחור מסתלסל עם המון קרם שמאוד התאים לה. היו לה שני עגילי זהב גדולים ועגולים וחיוך Continue reading

הארמדילו בקצה היער

אני הולך בתוך יער. הוא חשוך וכבר קר ואני מרגיש פה ושם איזה ברחש פוגע בי בפנים. אין לי מאור רק רואה כוכבים והירח עוד לא קם כשיקום הוא כמעט יהיה ריק לגמרי. אני שומר על קור רוחי ביודעי שאין אני יודע מה יש כאן לפני. מנסה לחשוב איך זה ביום תמיד סתם יער ואני מסתדר, אז מנסה לשכנע את עצמי שאין סיבה שאפחד עכשיו. כמובן אז Continue reading

היא שכבה על הספה

היא שכבה על הספה. רק נכנסתי, אמרתי שלום לכולם, חיוכים, כבר “אמצע” המסיבה והיתה אווירה נעימה, כפית, אווירה של זה המקום שלי עכשיו להיות בו. ומיד קלטתי אותה. היא היתה חדשה. חברה של חברה של חבר. כלומר ידעתי שאמורה אולי להגיע המישהי החדשה הזאת מג’ון, ששמע את זה מחבר אחר שבכלל לא תכנן להגיע למסיבה. Continue reading