Category Archives: כתיבה חופשית

האם זה נכון?

האם זה נכון שלחלק מהאנשים המתקן ייבוש כלים קרוב מידי לכיור וכן לכלוך מזוהם ניתז לעבר כלים ניקיים בעת שטיפת כלים? דבר שפוגע בשכבות עם מערכת חיסון נמוכה בעת ששותים למשל מים מכוס כאמור נקייה ששוכנת ומלקטת במתקן ייבוש כלים? Continue reading

לא יודע, משהו כזה?

אן לא יודע מה להגיד לכם, אן לא יודע, אן לא יודע. בסוף יש כל כך הרבה בלתמים, יש צער, יש חולי, וגם רק החולי הקטן, חלקו הבדיעבדי היה מדאיג, ואתה יודע שזה יכול לקרות גם פעם הבאה אבל אתה לא יודע מראש אם זה גם קטן וזה מפחיד. וכאילו יש עבודה, ויש עיסוקים, וצריך את הזה עם הדיאטה, לעשות אותה, וצריך לבדוק את הכולסטרול וגם Continue reading

מבורך

כשהייתי ילד קטן אהבתי לאכול מההוא שמכר תירס בתחנה המרכזית. הוא היה בן אדם מסכן, זה הצלחתי להבין לבד אל אף שהייתי קטן ונאיבי. הוא נראה שהוא יותר מבוגר מגילו, שפוף, רזה, נראה שהסיגריות אכלו אותו כבר מבפנים, האייקיו לא עבר את גובה השרוכים. היתה לו עגלה שבה שני סירי פח ענקיים בהם היו מים חמים והתירסים. Continue reading

אולי יותר מידי

אני מרגיש שיש יותר מידי עצב בחיים העולמיים. מיד יגידו שיש גם אושר ואושר מופלא. אבל איכשהו, עדיין, אני מרגיש שהעצב הוא יותר מידי קשה מנשוא. הוא לא קשור לאושר והם לא שווים והם לא קשורים וההסבר הזה שבלי האחד אין את השני לא קשור – כי אני חושב שפשוט מהעצב, יש יותר מידי. הוא יותר מידי עמוק. יותר מידי מזעזע. וזה מה Continue reading

יוגורט לילי

היה זה מאוחר בלילה. עמדתי באמצע הסלון בשקט הלילי כשכולם כבר ישנים והבטתי אל החלון הפתוח דרכו נשבה אלי רוח קרה שנפחה בכל הסלון ובבית רוח טרייה. החזקתי יוגורט, הנשנוש הלילי שלי, ופתאום, לחלקיק שניה, חשבתי על כך שאני מבין שאני אמות וזה עצוב ומיד חזרתי. היה אוויר ממש טוב. Continue reading

סתם ככה

אני יושב במכונית מחוץ לביתו של חקלאי שאני אוהב, שמוכר פירות שהוא מגדל. צהריי יום שישי, השמים כחולים ויפים עם מעט עננים ציוריים שנראה כי מכחול משכה אותם קמעה והשמש Continue reading

החותמת

קמתי לפתע מיוזע. והיה זה אור יום. כבר מאוחר. לפחות בוקר מאוחר. קצת חם בחדר. כולם עזבו. הייתי מדליק מזגן במצב כזה. “מה קורה פה, מה קורה פה?!”. “מה היה אתמול?” תוהה לעצמי. לא Continue reading