לא הפסקתי ללכת במסדרון. ככה זה הרגיש לי. אינספור תמונות לשני צדדי, מביט בהן בעצבות. הגעתי לנקודה מסוימת ואז החלטתי לעצור, לעמוד דום ולהביט בתמונה אחת לעומק. הבחנתי באנשים שם שבמסיבה ובמלכה בכחול. היא נראית כל כך מאושרת, בדיוק צוחקת מאוד ממסע הצחוק והאושר הממושך של המסיבה האינסופית שרק נבלעת לעיניי ודימיוני. אני חושב שהייתי רוצה להיות שם, מדמיין איך אני יושב ליד הכנר המבוגר שכבר כמעט קרח לגמרי לבוש עם וסט מרופט בצבע חום בלוי אבל מאושר ומחויך מכל הנגינה והאווירה. אני מסתכל ישר בהמשך המסדרון וכל מה שאני רואה זה שחור. חושך. ככה זה היה תמיד. רק כשאני מתקדם אני רואה את ההמשך הקרוב תוך כדי שמה שמאחורי נהפך לבלתי נראה בצבע כחול עמוק של ים עמוק ובודד.

אני שומע צליל לא ברור וכאב חד וצלול. זה אותה הרוח עושה לי את זה שוב אני בטוח. כל חושי מתערפלים בהגיעה והכאב הוא כל העולם אז. הכאב עובר ואני מנסה לדבר אל הרוח, מבקש ממנה לא ללכת. שוב אותו כאב חוזר. כאב שמסנוור את עצמותיי ובשרי. אני לא רוצה אותה אבל אני כבר הגעתי למקום שאני מייחל לה. אני מבין שזו הדרך להביע חרטה על מעשיי.

אני לא קורא לרוח שוב. אני ממשיך במסדרון בקצב אחיד בו אני מביט שמאלה וימינה בכל תמונה חולפת דואג להבין אותה. ילד קטן בבוקר בהיר קצת מעונן על הדשא עם ברכו על הדשא מכין את המטוס שלו לטיסה. חצוצרה עם ראש שמעוצב כאנשים עם עיניים מלוכסנות ועבות וכפות ידיים מונחות אחת על השנייה. אני מרגיש שאני צולל במסדרון. נעשה חם יותר וצורם יותר ויש חריקה עזה שלא משחררת את גומותיי. אני מרגיש שוב את כאב השד עובר בי. אני מרגיש שזה הדבר הנכון, פורש ידיי ככנפיים ונותן לגופי ליפול אל תוך המסדרון שמתחיל להסתחרר ולהסתחרר.

אני נוחת על אדמה אפורה עם דשא נבול ואני רואה אותו מולי. מעופף ומופיע כקטן אבל גדול ואני לא מתאמץ יותר מזה כי אני כבר מכיר את החושים המתעוותים כשהוא איתי. אני רוצה לעזור לו. הפעם הראשונה שהרגשתי אותו אני ראיתי מחשבה אחת שהיא מוכרחת להיות שייכת לו שהראתה לי את הסבל שלו. אני אומר לו שאני יכול לעזור. לא יכול להבטיח לפתור. אבל בטוח לעזור.

הוא פונה אלי. הכאב עובר. אני מוטל על הרקע עם גפי וראשי מושמט מטה. אינני מנסה להרימו, אינני מנסה להתרכז. אני מנסה רק להישאר ולהתענג על החוט הדק של החיים שלי שזה מה שאני רואה מולי. הוא שואל למה אני רוצה לעזור לו אחרי כל מה שהיה. אני עונה לו שזה כל מה שיש ואני רוצה לעשות טוב ואם רק הרע קיים אז הטוב יהיה כדאי בשבילו כי זה יהפוך את המקום שבו יש רק רע למקום עם טוב.