אני חושב על האיש הזה, שאני פחות נמשך אליו, המיוזע, עם הריח, זה שעכשיו תפסתי אותו מגרד,

כזה איש שאני פחות מתחבר אליו, שלא הייתי מחבק לשנייה אחת גם בעד 100 שקל

ואפשר לחשוב על עוד כל מיני, כמובן

אז נכון שאם אני הולך למדוד בגדים בחנות בגדים זה הגיוני כשאני חוזר הביתה ללכת להתקלח?

אז נכון כשאתם נזכרים שכשהייתם ילדים והחבאתם כסף בנעל ליתר ביטחון, אתם תוהים איפה היה הכסף שבארנק שלכם כשהיה אצל מישהו אחר עם ראש יצירתי אחר?

כשאתם במסעדה מי יודע אם לפניכם ישבה משפחה שהאבא כבר נגע בהכל ואז החליטו להעביר אותם שולחן והמלצרית רק יישרה, נכון?

כשהחבר הולך לצלול, נכון זה מגעיל לחשוב שהזה ששמים בפה היה אצל ההוא מהקניון? נכון? כאילו מים עם קצת מלח פתאום לא נשמע הכי מספיק, נכון?

כשאתה לוחץ ידיים למישהו, שם באמת שהסטטיסטיקה תשמור עליך.

וכששותים מאותה הכוס בטקס חגיגי, מי יודע מה היה בפה לפני הארוחה שקראו להם לרדת למטה, של החברה, של האח איתך בשולחן.

כשאתה מלווה ממישהו עט ונזכר בעת ביצוע מבחן כשהעט עודו בבפה שלך שהלוואת ממישהו את העט ואולי גם הוא חשב לפני?

נכון, שכשהמארח כבר נמאס לו מהמרק והוא מחזיר את שארית המרק שלו לסיר כי חבל לזרוק, זה קצת פחות נעים? זה נכון?

נכון שאף אחד מכם לא בודק את הפילטר של הדירה שלו? תבדקו. אתם תראו שאו אצלכם או אצל חברים שלכם יש שם חלודה וגועל נפש או כימיקלים שכבר פגו תוקפם. מה שמצחיק זה שפעם רבתם על זה שהאחד לא החליף את הפילטר של המים או התמי 4 אפילו שהבטיח. זה גם נכון?

האם זה נכון שכשאמרתי לחברה שלי שכלב נובח אינו נושך זה משפט שהוא לא נכון לכלבות, באמצע ויכוח איתה, זה היה נכון מצידה לכעוס עלי יותר?