פעם הלכתי לראיון עבודה. ישבתי וחיכיתי מלא זמן. עברה איזו אחת במסדרון אז שאלתי אותה אם היא יכולה לעזור לי להבין מתי יקראו לי ובקיצור התחילה בנינו שיחה. היא היתה חתיכה חבל על הזמן, מטופחת. היה לה ג’ינס צמוד וירכיים מכובדות, שיער שחור מסתלסל עם המון קרם שמאוד התאים לה. היו לה שני עגילי זהב גדולים ועגולים וחיוך ששווה מיליון דולר. ואז תוך כדי התגלגלנו לזה שהיא סיפרה לי שכשהיא היתה נערה צעירה בשנות האמצע העשרה שלה, היא היתה ילדה רגילה לחלוטין עם רמת האופנה של ילדה בכיתה א’, מה שנקרא לא השתנה כלום וגם הפוני מכיתה א’ עוד היה לה. היא כבר אז היתה גבוהה ולא אהבה את זה. היא היתה הרבה יותר גבוהה מכל חברי הכיתה שלה ואפילו מרוב המבוגרים כבר היתה יותר גבוהה, והיא לא אהבה להרגיש שונה ולא ידעה מה לעשות עם כל הגובה הזה.

יום אחד כשהיא חזרה מבית הספר פתאום איזו מכונית האטה לידה. היו שם שני בחורים גדולים ממנה בהרבה שנים. הם הסתכלו עליה, צחקו וצעקו “בואנה, איזה כוסית את!” ונסעו. היא היתה בהלם מהמקרה. היא קפאה. כשחזרה הביתה סיפרה זאת להורים שלה. הם ישר חיבקו אותה ולמעשה אלו היו שלושה ימים עוקבים של ניחומים מצדם והסברים שזה לא בסדר מה שהם עשו, ושזה מדרון חלקלק התנהגות של אנשים כאלה שזה מתחיל מהטרדה מינית שכזו שהיא ורבאלית וזה גולש הלאה.

“אבל אתה יודע מה קרה אחרי השלושה ימים האלה?” היא שאלה אותי. “חזרת לבית ספר?” שאלתי. “כן” וחייכה את החיוך המקסים שלה עם העיניים המתכווצות החמודות. אלו גומות חן היו לה, יא, גם הם היו מהסרטים. “אבל מה שעוד קרה הוא שאחרי המקלחת בתום שלושת הימים האלה, אחרי שהתעטפתי במגבת שלי, כשהסתרקתי מול המראה, תוך כדי הסירוק לא חשבתי על כלום או על השיעורי בית שלי או על דעתי על איזה משהו. אני הסתכלתי על עצמי, זה מה שעשיתי. וזו היתה הפעם הראשונה. פעם ראשונה שכל כולי הייתי שקועה בלהסתכל על עצמי, לבחון את עצמי, למצוא חן בעייני עצמי. באופן כללי אהבתי את איך שנראיתי ותמיד הסתדרתי, אבל הפעם זה היה שונה. כאילו בליגה אחרת, כאילו שם ברגע ההוא עליתי מהליגה של הילדה המסודרת והנחמדה לליגה של הליידי. אחרי שסיימתי להסתרק לא מיד יצאתי מהשירותים להמשיך את הטקס הרגיל שלי. לא. אני המשכתי לעמוד מול המראה ולהסתכל על עצמי. הכל היה מאוד רציני. וקצת הרמתי את החזה פתאום מול המראה, עם קצת קשת בגב, ושחררתי. וקצת סובבתי את הגוף לצדדים תוך כדי נעיצת מבט שלא זז מהמראה מאותה הנקודה. ופתאום חייכתי ומיד לאחר מכן פרצתי בצחוק גדול כאילו אני עכשיו באודישן של משחק תאטרון, ולאחר כמה שניות הפסקתי. אותו מבט רציני הסתכל עלי ואני עליו, דרך המראה. יצאתי מהשירותים והלכתי זקוף. הקפדתי על כך והשתדלתי להתפקס על כך. המבט הרציני הזה שראיתי במראה, הרגשתי שהוא עוטף אותי. הלכתי להתלבש ולסיים את ההתארגנות וירדתי למטה. הלכתי לדבר עם אבא שלי והפרצוף הרציני נשאר, כך הרגשתי. ואז אבא שלי סיפר משהו מצחיק ואני הרגשתי איך מאפס למאה הפרצוף המחייך והצחוק הגדול עם הנוכחות שלו פרץ החוצה. והחיוך המשיך והסתכלתי על אבא תוך כדי הנהון. וראיתי שאבא שלי קלט משהו, שמשהו קצת שונה.

זהו. יום לאחר מכן כבר הלכתי לקניון. הלכתי לקנות בגדים ובחנתי אותם היטב. תמיד בחנתי את הבגדים שאני רוצה לקנות היטב אבל עכשיו איכשהו כאילו נכנס לי לראש שאני כבר לא ילדה קטנה, אני אישה. אני גבוהה, אני יפה. אני בקלות יכולה להיות על פוסטר פה על הקיר כמו הדוגמניות האלה. אני בחנתי את הבגדים היטב וחיפשתי בגדים של גדולים יותר עם סטייל של ליידי.

ביום שלמחרת לבשתי מהבגדים החדשים לבית ספר. זה היה סוודר אדום ממש יפה ויקר, ומכנסיים חומות אלגנטיות. שמתי בושם ועגילים והאמת שקצת הגזמתי עכשיו שאני נזכרת. אבל זה לא היתה בעיה גדולה בוא נגיד זאת כך. אני התפקסתי על ההליכה שלי והמעבר בין הפרצוף הרציני והמחייך עם הצחוק פעפע לו מצד לצד. אני התחלתי להיות מקובלת יותר בשכבה, המקובלות קיבלו אותי לחבורה שלהן. נשארתי גם חברה של החברות שלי והכל איתן היה כרגיל פשוט נפתח לי עוד רובד. כשרצו נציגים של השכבה חברי השכבה קראו בשמי ורצו שאני אהיה. התחלתי להשתתף בטקסים של בית ספר דבר שבחיים לא עשיתי. והכל עם הפאזה הזו שרכשתי שם בשירותים, מול המראה לאחר המקלחת.

וזה רק הלך ונמשך. והגוף שלי עוד המשיך להתפתח לטובה. לא הזנחתי את הלימודים אבל כן התברר לי הרובד הזה שבי. אתה יודע, אני היום בת 28, ובמבט לאחור אני חושבת שהאלה מהאוטו היו חיילים מקסימום לקראת שחרור, מבחינת הגיל אני אומרת. צ’וציקים מבחינתי עכשיו. ולא נראה לי שהם אפילו הסתכלו עלי לפני, לא יכול להיות שהסתכלו עלי, זה היה כביש מהיר עירוני. הם סתם צחקו בינם לבין עצמם. גם כשהאיטו הם בקושי הסתכלו עלי או בחנו, הם פשוט פלטו את המשפט הזה והמשיכו תוך כדי שהם צוחקים. כאילו הם סתם התערבו ביניהם. אבל אני. אני לקחתי את זה ונעלבתי, וההורים ליבו את האש ונתנו את המסגרת לבמה הזו של ההטרדה המינית.

אמא שלי כל הזמן היתה אומרת לי שאני יפה. אבל זה לא הזיז לי, זה לא דגדג לי. זה היה משפט של אמא שאומרת. אני מאמינה שהיא התכוונה לזה אבל שוב זה לא דגדג לי. אבל כשזה בא מהגברים הזרים האלה, ונעזוב כרגע איך שהם התבטאו, זה עשה משהו ומשהו גדול. הם למעשה כנראה היו אלה שהובילו להמפך גדול בחיי. מהפך שפתח לי כל כך הרבה דלתות בחיים, נתן לי ביטחון עצמי, הרים לי את הראש. לגברים הזרים האלה היה תפקיד מאוד חשוב בחיי.

ואתה יודע, חשבתי על זה הרבה, האם זה היה בסדר או לא בסדר שהם דיברו אלי ככה. הרי שוב, כאמור, זה לא בסדר, זו חוצפה. אבל כשחושבים על זה כל הצאצאים שלנו בני האדם בנויים על כך שיהיה את האומץ לגבר לבוא לאישה ולהגיד לה בואי נצא לדייט וכולם יודעים לאיפה זה מוביל. ורוב הפעמים זה לא פשוט. ורוב הפעמים צריך משהו לעשות כדי שזה לא ישמע מוזר, כי זה כבר מוזר, כי זה חריג מהחיי היום יום שלנו. ואותם שני צעירים שמי יודע מי הם ואם בכלל התנשקו בחיים שלהם זרקו לי את ההערה הזו כי אולי זה היה אחד מהשלבים שבדרך שלהם לבנות לעצמם ביטחון עצמי של בכלל לדבר עם בחורה. אני חושבת שזה טוב שגברים נותנים מחמאות וכמובן עדיף שזה יהיה בדרך מנומסת. זה עושה טוב לי כאישה, זה עושה טוב לגבר לדעת שעשה משהו טוב וזה נותן את הצוהר הזה לגבר כדי להבין האם יוכל לשאול אותה את השאלה – האם היא תרצה לצאת איתו. ובגלל זה אני לא חושבת שזה הטרדה מינית. חשבתי על זה הרבה. הגברים האלה שצעקו אלי מבחינתי אפילו שהייתי שבורה שלושה ימים, הם לא הטרידו מינית. אני עברתי משהו גס, נכון, אבל כשאני מסתכלת על הכלל לא הייתי קוראת לזה הטרדה מינית אלא יותר אני הייתי ילדה קטנה ולא בשלה לעולם המבוגרים והם היו גסים. אני חושבת שהקו הוא שאין את המילוי של הצורך המיני. שם הגבול בין הטרדה מינית אמיתית לבין לא. אם מישהו מנסה בצורה אלגנטית להחמיא זה בסדר. כי הוא לא מילא את הצורך המיני שלו. אם גישתו תוקפנית אז זה בדיוק כמו שמישהו בסופרמרקט ישאל אם יש לך שקל שוב ושוב בצורה תוקפנית אפילו שתסרב לתת לו, זה לא קשור להטרדה מינית זה קשור לזה שהוא גס רוח הוא תוקפני בגישתו. לכן לא צריך להכליל – זה גס רוח בתחום המיני. בגלל שיש מצב של מחמאה תקיפה שזה הטרדה מינית, לא צריך להכליל ולהסיק שכל הטרדה שכזו היא מינית אלא שאותו בן אדם היה גס רוח.”

“אוקיייי” השבתי. “חתיכת סיפור. אז בקיצור את לא חושבת שזה הטרדה מינית עד שחוצים את הגבול של מילוי הצורך המיני. אבל נגיד אם מישהו אומר לך שאת צריכה להבליט את החלק העליון שלך בתור בסופרמרקט, זה לא הטרדה מינית?” שאלתי.

“תשמע, ברור שזו הטרדה מינית אבל אני פשוט חושבת על זה אחרת. זה מישהו גס רוח וזה התבטא במיניות. אני מבינה שזה סמנטי אבל לי זה עושה סדר. זה כמו שאם מישהו היה אומר לי במקום זה בתור בסופרמרקט שאני צריכה להחליף בגד כי זה צמוד עלי מידי כי אני שמנה. אז זו הטרדה בתחום השומן שלי אבל פשוט הייתי אומרת שזה מישהו גס וזה התבטא בתחום השומן. יש כל כך הרבה דרכים להעליב מישהו אבל אני חושבת שזה נח להבדיל ככה”

“תשמעי” השבתי. “נראה לי שאת קצת סתם מתפלפלת. אומרים הטרדה מינית כי הוא הטריד בתחום המיני. זהו. נקודה. מה זה כל הסיבוך הזה? אני מבין שאת מנסה איכשהו להצדיק את העניין הזה שזה במקרה שלך גם הטריד אבל בטווח הארוך רק עזר ויוצר אצלך איזו אמביוולנטיות לגבי מה זה הטרדה מינית. אבל את מסבכת אחותי”

“טוב” השיבה. “אולי כדאי באמת שאני אנסה לפקס את הקו מחשבה שלי יותר” וחייכה את החיוך השובע לב שלה. ואז היא ליטפה אותי קלות באמתי ואמרה “היה נעים לשוחח איתך” והלכה.

נשארתי שם. מחכה שיקראו לי. קצת הייתי מבולבל מכל השיחה. “באמת חמודה” חשבתי לעצמי. ואז חשבתי לעצמי שהרגע היא ליטפה לי את היד. אין לי שום בעיה עם זה ואפילו אפשר לומר שזה נעשה אחרי שקצת הכרנו ודיברנו מהלב על דברים אישיים, אבל תכלס היא לא אמורה לעשות דברים כאלה. היא לא אמורה לגעת בי. נכון שזה היה עדין, אבל עדיין מה זה?!, זה לעבור על החוקים.