בנעורי כשעוד גדלתי וחייתי בבית הוריי הפסנתר כנף שהיה סמל המוזיקה בביתנו הוצב באמצע הסלון. הסלון נבנה באמצע הבית ליד המטבח, ליד החדר עבודה, ליד חדר הטלוויזיה ואפילו ליד הכניסה של הבית. זו אחת הבעיות המרכזיות של כל פסנתר משפחתי שהוא מוצב באמצע הבית.

אם צריך משהו ממך ניגשים אליך ומבקשים משהו. הבעיה עם זה שעל מנת לבקש משהו צריכים שהמוזיקה תיפסק או מהצד של הפסנתרן או מהצד של המבקש שלא יכול לדבר כשיש מוזיקה כל כך חזקה ברקע.

מי שאינו מוזיקאי אינו מבין מה הוא עושה. הוא לא מבין עד כמה זה מפריע.

כשדיברתי עם אחד המורים שלי הוא סיפר שהוא יצא מהבית בגיל 22 למקום לא זול אבל שקט ואיכותי. שאלתי אותו למה יצא מחוץ לבית והוא הסביר שקשה לו לנגן כשתוך כדי זה ברקע הוא שומע את אמא שלו מכניסה מכות לשניצל.

כמוזיקאי אתה שקוע מאוד בפנים. אתה מרוח על פני כל הסיפור. הסיפור מועבר שלם רק כשהוא מסתיים אחרת זה כלא כלום או לפחות סיפור שהפסיק באמצע. במכניקת הקוונטים גל פרוס על כל המרחב. רק כשאתה מפריע לו הוא נמצא במקום אחד פתאום.

נאמר שאתם אוהבים קפה. תחשבו על איזה וופל איכותי בציפוי שוקולד טעים והוא חלול. אתם מכניסים אותו לתוך הקפה והוא קצת נמס. שאיפה קטנה שלכם והקפה מתחיל לעלות דרך הוופל גורף איתו נסורת שוקולד איתו ומגיע אליכם חם ועם שוקולד טעים. לאחר מכן אתם מרימים את אותו חטיף מומס למחצה ומשלימים את התהליך עם נגיסת החצי המומס. הוופל המצופה מפנים עם השוקולד העבה והקפה כולם נמסים לתערובת אחת בפיכם המלא. אתם ממלאים בעוד מעט קפה כדי שהאיזון יהיה להפליא. לאחר קצת עיסה של הזה בפה אתם משלימים את התהליך בלקחיתו פנימה. מיד לאחר מכן שלוק קטן מהקפה שמוריד את השאריות העבות והצמיגות של השוקולד שעוד נשארו והינה סיימתם את הביס הראשון טעון קופאין, טעון קקאו וסוכר, לתוכם למוחכם עם כל עינוגי הטעם .

אז כשאתם עוצרים מוזיקאי באמצע נגינה זה כאילו בתהליך שבו כל העישה בתוך פיכחם אז אתם צריכים להוציא הכל לירוק אותו ממש לנגב עם האצבעות החוצה את הכל להשים על איזו צלחת. אז אתם עונים על שאלה ואז אומרים לכם – בבקשה תמשיכה לנגן אתם מכניסים את הכל פנימה. זה עדיין חמים אבל זה הרס חלק גדול.