עלה חמום מח לרכבת
בליטוף עדין דחף זוג קשישים לתוך הקרון
הסתכל ימינה ושמאלה לשתי השורות הראשונות
ואז פתאום הצביע על מישהו וצעק “אתה, קום, תן לגברת בבקשה לשבת!”
עכשיו… הוא יצר סיטואציה מוזרה וכמובן לא נעימה.
מצד אחד ברור, ברור… ברור שצריך לקום בפני הגברת הקשישה ולתת לה לשבת.
מצד שני ברור שזו צריכה להיות החלטה אישית ולא בציווי.
אבל האמת היא, כמובן, שלקשישה היו סיכויים טובים להשאר לעמוד הרבה זמן עד שמישהו אם בכלל היה קם
והיא כנראה בקושי היתה מצליחה להתקדם לאורך הקרון כך שהיא לא היתה מעלה את הסיכויים שלה עם אנשים חדשים עם ההליכה לאורך הקרון
כך שכנראה אותו חמום מח פשוט היה האחד המתאים לאוכלוסיה הזו שברכבת
וקשה לא להודות שבאופן מסוים טוב שהיה ושהוא צדק
הוא יכל לבקש יפה? נכון.
כנראה שהיו קמים אם היה מבקש יפה? כנראה מאוד שכן.
ברור שהוא צעק בלי פרופורציה כי האנשים בתוך הקרון לא ראו את הקשישים שרק עתה נכנסו פנימה? נכון.
ולגבי השאלה האחרונה, אם אותו חמום מח קם רק לאחר שקלט שהזוג הזה בפתח הקרון זמן מה, האם זה היה משנה? כנראה שלא, כי כנראה לא היו קמים להם בכלל אבל זה בהחלט מצדיק עוד יותר. למעשה, זה מה שכנראה היה.
כלומר, אותו חמום מח בחר מישהו מבין כמה אנשים. אולי זה לא היה הוגן לגמרי – שדווקא ההוא הנבחר יקום מבין האנשים שיכלו להיבחר. אבל זה גם מה שהופך את אותו חמום מח למנהיג – למנהיגים בהרבה סיטואציות אין הרבה זמן להחליט והם צריכים לפקוד על המובלים בנחישות ובידיעה שמלווה בביטחון מוחלט שדרכם נכונה. להגיד עכשיו שאותו חמום מח יכל לבקש יפה, יכל לעשות רגע סקר קטן מבין הנוכחים כדי לוודא יותר טוב למי הכי הכי נכון לצוות לפנות את כסאו?…. זה…. זה…. אולי לא נכון, כי הוא היה יכול להתקל בהתנגדות וכל זה לא היה מאפשר את האפקט של הגברת הקשישה יושבת תכף ומיד, דבר שמאוד כדאי.
המה שעוד צריך לציין הוא שהוא לא התחשב ברצונות הקשישים לשבת ביחד. בהתחלה הושיב את הקשיש, שנראה הרבה יותר זקן מהקשישה, בכיסא שהיה צריך לפנות קלות – להגיד לצעירה לפנות את התיק שלה מהמושב. ואז את הקשישה הושיב בקבוצת הכיסאות שממול בכיסא שליד החלון. כלומר הוא הושיב אותם רחוקים ככיסא ורוחב שביל המעבר אחד מן השנייה. אז ייתכן שכן היה לו חשבון מסוים לגבי את מי הוא מקים. זה מוביל לכך שחמום המח כנראה בעל אופי של מנהיג אמיתי – כי גם המשימתיות היתה אצלו ערך עליון, שישבו כבר, מסוכן לקשישים לעמוד ברכבת וקשה להם. והוא כן סה”כ התחשב והושיב אותם מרחק די קרוב אחד לשנייה.