“נו?” שאל אותי אבא כשרק נכנסתי פנימה הביתה. “הלך טוב, אבל הייתי אחרון והיו עיכובים והבוחן היה חייב ללכת אז יגידו לי מחר אם עברתי או לא” השבתי. “ומה אתה חושב?, עברת?” שאל אותי בחזרה אבא. “כן” עניתי בחזרה. “הלך טוב מאוד, הכל היה פיקס ונראה לי שזה היה די ברור שאני עובר”.

“יופי” סיכם אבא ואמר לי לבוא איתו. יצאנו החוצה ונכנסנו לאוטו שאני לא מכיר. אבא הסיע ושנינו שתקנו. תוך כדי שאלתי “של מי האוטו הזה?”. “שלך” ענה לי עם חיוך והסתכל עלי לרגע תוך כדי נהיגה.

הייתי מבולבל אז לא התלהבתי עדיין. הגענו לאיזה שדה רחוק מגבולות היישוב. אבא החנה יצא מהאוטו ואמר לי “מתחלפים”. נכנסתי לכיסא הנהג. התרגשתי. באמת. וואו. זה שלי? זה האוטו הראשון שלי? אחזתי בהגה. הייתי כל כך שמח. האוטו היה איזה יד שלישית או רביעית אבל לא היה לי אכפת. כבר תכננתי מה אני אשפץ, וחשבתי מה אני צריך לנקות ושזה יהפוך את זה לנראה ממש טוב.

“אבל אבא, עדיין אין לי רישיון” אמרתי בהיסוס רב. “לא חשוב” השיב. “תתחיל לנסוע”. “לאן?” שאלתי בחזרה. אבא שלי חייך. “אז ככה. אתה רואה את החציר שם בערמות?”. “כן” השבתי. “יופי, אז אני רואה שתיסע במהירות 30 קמ”ש ותפגע בדיוק באמצע. ותמשיך לנסוע, אל תוריד את הרגל מהגז, ברור?”. “אבל” התחלתי להשיב בהיסוס. “בלי אבל, פשוט תעשה זאת. אני רוצה היום ללמד אותך לפני שאתה מקבל רישיון, מה ההרגשה לפגוע בדברים. אני רוצה שיהיה לך קצת אינטואיציה שתהיה לך שליטה בעת צרה חס וחלילה. אנחנו גם ניסע הכי מהר, ואז נחלץ הכי חזק על הברקס – את זה לא עשו לך בשיעורי נהיגה, נכון?”. “נכון” השבתי בלחש תוך בולע רוק. “יפה… אבל בסוף זה שיעור חשוב לנסיעה בחיים האמיתיים. אולי הכי חשוב. אנחנו ניסע הכי מהר ונסתובב מה שאתה רואה בסרטים עם הארמברקס, חשוב לי שתכיר את הטכניקה. אני רוצה שהרכב והנסיעה בו לא תהיה לך זרה או לא ידועה בשום אפיק. שתרגיש בנוח בעת צרה וזה גם יעזור לך להרגשה הכללית בנסיעה הרגילה במיוחד בהתחלה, ברור?!”. “כן” השבתי.

היינו שם כשעה וארבעים וחמש דקות. עשינו הכל. גז הכי חזק עם ארמברקס למעלה. סיבבנו את ההגה לכל צד כמו מטרונום משוגע. עשינו התנגשויות. חידדנו את החנייה בנסיעה לאחור. האוטו היה מפורק בסוף. פנס אחד לא עבד יותר. היה חציר בכל מקום, לרוח היתה הרבה עבודה לנקות את המגרש. הגלגלים היו שחוקים ומה לא.

אבא שלי ראה שאני בסוף קצת עצוב ומיד ענה “זה לא אוטו בשבילך. אני מחזיר אותו מחר. לקחתי מחברת השכרות”. “אבל מה יהיה עם כל הפגיעות של האוטו אבא?”. אז הוא השיב שהוא עשה ביטוח ובשביל מה לא לנצל את זה שבדיוק אקבל מחר את הרישיון. אמר שיגיד מחר שנהגתי אבל אני חדש ובטעות עליתי על המדרכה ופגעתי בקיר ושהביטוח מכסה את זה. אחרי זה ענה שזה רעיון גרוע וכמובן לא התכנון שלו. שזה אוטו שכבר די גמור שקנה בזילאזול, קצת הוציא עליו כסף במוסך בשביל שיהיה אפשר לעשות את השיעור כמו שצריך ועכשיו פשוט ימכור אותו למגרש מכוניות. שהשיעור הזה היה שווה את הכסף הקטן הזה, כי זה שיעור לחיים ויעזור המון בתחום חשוב שתהיה בו שליטה טובה.